Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Haguigah
Daf 6b
וּפְרָטוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וְנִשְׁנוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְנִשְׁתַּלְּשׁוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי,
Traduction
And the details of the mitzvot, e.g., the particulars of the sacrificial process, were said to Moses at a later time in the Tent of Meeting. And Rabbi Akiva says: Both general statements and the details of mitzvot were said at Sinai and later repeated in the Tent of Meeting, and reiterated a third time by Moses to the Jewish people in the plains of Moab, as recorded in the book of Deuteronomy. And if it enters your mind to say that Rabbi Yishmael holds that the burnt-offering that the Jewish people sacrificed in the desert at Mount Sinai was the daily burnt-offering, rather than the burnt-offering of an individual, the following question arises:
Rachi non traduit
ופרטות באהל מועד. משהוקם המשכן ודיבר עמו מעל הפרוכת שם פירש לו הכתוב כדכתיב ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר ובספר תורת כהנים דהיינו ויקרא נתפרשו כל הלכות קרבן וכן דברים הרבה:
ונשנו. פעם שנית וכל מה שנאמר כאן נאמר כאן ואע''פ שלא נכתב:
ונשתלשו בערבות מואב. מפי משה לישראל שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה וגו' (דברים א':ה'):
ואי סלקא דעתך עולת סיני עולת תמיד הואי. וחובת הדורות מפי הגבורה:
מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא לָא בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וּלְבַסּוֹף בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ?!
Traduction
Is there any offering that initially did not require skinning and cutting into pieces, as these details of the daily burnt-offering were transmitted later in the Tent of Meeting, and ultimately, when these details were added, the offering required skinning and cutting? It is not plausible that the details of a mitzva would change over time. Therefore, it is clear that according to the opinion of Rabbi Yishmael the Jews did not sacrifice the daily burnt-offering before the giving of the Torah, which means that the burnt-offering sacrificed at Mount Sinai must have been a burnt-offering of appearance.
Rachi non traduit
מי איכא מידי כו'. אלא ודאי עולת ראייה הואי ומאיליהם הקריבוה:
Tossefoth non traduit
מי איכא מידי דמעיקרא לא בעי הפשט. דוקא קא מבעיא ליה משום דעיקר הפשט כתיב בגופיה אבל מעולת ראייה אע''ג דאמת הוא דטעונה הפשט לא קשה ליה מידי כיון דלאו בגופיה כתיב:
רַבִּי אֶלְעָזָר — דְּתַנְיָא: ''עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי'', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂיהָ נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא קָרְבָה.
Traduction
The Gemara cites the source for the opinion of Rabbi Elazar. As it is taught in a baraita: ''It is a daily burnt-offering, which was performed on Mount Sinai'' (Numbers 28:6). Rabbi Elazar says: The details of its performance were said at Sinai, but it itself was not sacrificed until the Tabernacle was erected. This indicates that the offering brought on Mount Sinai was a burnt-offering of appearance.
Rachi non traduit
והיא עצמה לא קרבה. והעולה שהקריבו הבכורות עולת ראייה הוה:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קָרְבָה, וְשׁוּב לֹא פָּסְקָה. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל'' —
Traduction
Rabbi Akiva says: It was sacrificed when they stood at Mount Sinai and its sacrifice never ceased. The Gemara asks: But if so, how do I uphold, i.e., how does Rabbi Akiva explain the following verse: ''Did you bring to Me sacrifices and offerings for forty years in the wilderness, house of Israel?'' (Amos 5:25). This verse indicates that they did not sacrifice these offerings.
Rachi non traduit
ומה אני מקיים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר. לשון תימה ומשמע שלא הקריבו לפי שנזופין היו:
Tossefoth non traduit
רבי עקיבא וכו'. אע''ג דבחמישי בנה מזבח ולא ניתנה תורה עד סיני דריש מאותה שעה דנאמר מעשיה בסיני כדכתיב עולת תמיד העשויה בהר סיני ומאן דלא דריש האי מוקי לה דעולה טעונה כלי וכן פירש רש''י בנימוקי חומש העשויה בהר סיני ובסיפרי דריש לה שנעשית בהר סיני קודם לתורה והיינו בחמישי שבנה מזבח:
שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹּא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, הֵן הִקְרִיבוּ אוֹתָהּ.
Traduction
The Gemara answers: The tribe of Levi, which did not commit the sin of idol worship, sacrificed it from their own funds. Since the rest of the Jewish people did not contribute the funds for the daily burnt-offering, it is as though they did not sacrifice this offering. This concludes the list of sources of the opinions of those Sages who hold that the daily burnt-offering was not sacrificed at Mount Sinai, and the offering that was sacrificed there was a burnt-offering of appearance.
Rachi non traduit
שבטו של לוי. הקריבוה משלהם:
בֵּית הִלֵּל — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי עֲקִיבָא — הָא נָמֵי דַּאֲמַרַן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי — דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם לָרֶגֶל: רְאִיָּיה, וַחֲגִיגָה, וְשִׂמְחָה.
Traduction
The Gemara cites the sources for the opinions that the daily burnt-offering was sacrificed at Mount Sinai. Beit Hillel: That which we said. Rabbi Akiva: Also that which we said, in the aforementioned dispute with Rabbi Elazar. Rabbi Yosei HaGelili: As it is taught in a baraita that Rabbi Yosei HaGelili says: The Jewish people were commanded to perform three mitzvot when they ascended to the Temple for the pilgrimage Festivals: The burnt-offering of appearance, and the Festival peace-offering, and the peace-offering of rejoicing.
Rachi non traduit
שמחה. אף הם שלמי שמחה אם אין לו בשר שלמים של נדר ונדבה שהתנדב כל השנה שמביאין ברגל ולא מעשר בהמה מביא שלמים משלו או ממעות מעשר שני שלו להיות לו בשר לשובע שאין שמחת החג אלא בבשר:
יֵשׁ בָּרְאִיָּיה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן; וְיֵשׁ בַּחֲגִיגָה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן; יֵשׁ בַּשִּׂמְחָה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן. יֵשׁ בָּרְאִיָּיה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן — שֶׁהָרְאִיָּיה עוֹלָה כּוּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁתֵּיהֶן.
Traduction
Rabbi Yosei HaGelili continues. There is an element of the burnt-offering of appearance that is not present in the other two; there is an element of the Festival peace-offering that is not present in the other two; and there is an element of the peace-offering of rejoicing that is not present in the other two. He elaborates: There is an element of the burnt-offering of appearance that is not present in the other two, as the burnt-offering of appearance goes up entirely to God, which is not so with regard to the other two, as the majority portion of the other two offerings is eaten.
יֵשׁ בַּחֲגִיגָה מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, שֶׁחֲגִיגָה יֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר, מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן. יֵשׁ בַּשִּׂמְחָה מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן.
Traduction
There is an element of the Festival peace-offering that is not present in the other two, as the Festival peace-offering existed before the speech of God at Mount Sinai, which is not so with regard to the other two. Finally, there is an element of the peace-offering of rejoicing that is not present in the other two, as the peace-offering of rejoicing is performed by both men and by women, which is not so with regard to the other two. This shows that Rabbi Yosei HaGelili holds that the burnt-offering of appearance was not sacrificed at Mount Sinai, which means that the burnt-offering mentioned in that context must have been the daily burnt-offering.
Rachi non traduit
שחגיגה ישנה לפני הדיבור. אותן שלמים שהקריבו הבכורות אף על פי שלא ברגל הקריבום חגיגה נקראו שבהן נתקיים ויחוגו לי במדבר (שמות ה) שנאמר להם במצרים:
השמחה נוהגת בנשים. דכתיב ושמחת אתה וביתך (דברים יד):...
מה שאין כן בשתיהן. דמצות עשה שהזמן גרמא הן והכתוב לא ריבה אותן:
Tossefoth non traduit
יש בשמחה שאין בשתיהן. ובתוספ' גרסינן שהשמחה יש לה תשלומין כל שבעה ולא בשתיהן ושמעתתא שלנו דלא גריס ליה סבירא ליה דגם באינך יש להן תשלומין ולא קאמר יש בשתיהן שצריכין שיעור מה שאין כן בשמחה דאימא אף שמחה יש לה שיעור ומיהו בלאו הכי ניחא דלא נחית למיתני הא כללא כדפריש' לעיל (חגיגה דף ב:) רק חומרא באחת שאין בשתים ולהכי לא חשיב שתיהן אינן באין מכל דבר מה שאין כן בשמחה שבאה מכל דבר דהא חומרי דשתים לא קא חשיב:
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי טַעְמָא קָא מוֹקְמַתְּ לֵיהּ כְּבֵית שַׁמַּאי? אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי, מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא לָא בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וּלְבַסּוֹף בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ?!
Traduction
The Gemara asks a question with regard to Abaye’s explanation. And with regard to Rabbi Yishmael, what is the reason that you established his ruling in accordance with the opinion of Beit Shammai that the burnt-offering sacrificed at Mount Sinai was a burnt-offering of appearance? The explanation for his opinion was: If it enters your mind that the burnt-offering the Jewish people sacrificed in the desert was a daily burnt-offering, is there any offering that initially did not require skinning and cutting into pieces and ultimately required skinning and cutting into pieces?
Rachi non traduit
הכי גרסינן ורבי ישמעאל מאי טעמא קא מוקמת ליה כבית שמאי אי סלקא דעתך וכו'. ולא גרסינן אמר לך והכי פירושא לאביי פריך דאמר לעיל בית שמאי ורבי ישמעאל כו' מאי טעמא מוקמת לה לרבי ישמעאל דלא כהלכתא דבית שמאי במקום בית הלל אינו משנה משום דשמעת ליה דאמר פרטות לא נאמרו בסיני וקשיא לך אי סלקא דעתך עולת תמיד הואי ומי איכא מידי כו' משום הכי לא הוה לך לאוקמה כבית שמאי:
וְהָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי: מֵעִיקָּרָא לָא בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וּלְבַסּוֹף בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ.
Traduction
But wasn’t it Rabbi Yosei HaGelili who said: The burnt-offering that the Jewish people sacrificed in the desert at Mount Sinai was the daily burnt-offering? Nevertheless, he holds that initially it did not require skinning and cutting into pieces, and ultimately it required skinning and cutting into pieces.
Rachi non traduit
הא ר' יוסי הגלילי. דשמעת ליה בהדיא דאמר לעיל עולת תמיד הואי ואפילו הכי שמעינן בעולת תמיד דלית ביה הפשט וניתוח:
דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֵינָהּ טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, לְפִי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵילָךְ! סְמִי מִכָּאן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
As it is taught in a baraita that Rabbi Yosei HaGelili says: The burnt-offering that the Jewish people sacrificed in the desert did not require skinning and cutting into pieces, because the requirement of skinning and cutting offerings applied only from the time God commanded this mitzva in the Tent of Meeting and onward. The Gemara concludes: There is no clear evidence as to what Rabbi Yishmael actually maintains in this regard, and therefore one should delete Rabbi Yishmael from this list here, i.e., the list of those who hold that the burnt-offering sacrificed in the desert was a burnt-offering of appearance.
בָּעֵי רַב חִסְדָּא: הַאי קְרָא הֵיכִי כְּתִיב? ''וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת'' — כְּבָשִׂים, ''וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה''' — ''פָּרִים''. אוֹ דִּלְמָא: אִידֵּי וְאִידֵּי פָּרִים הֲווֹ.
Traduction
Rav Ḥisda raises a dilemma: This verse, how is it written, i.e., how should it be understood? Should the following verse be read as two separate halves, with the first part consisting of: ''And he sent the young men of the children of Israel, and they sacrificed burnt-offerings'' (Exodus 24:5), which were sheep; and the second part consisting of the rest of the verse: ''And they sacrificed peace-offerings of bulls to the Lord,'' i.e., these peace-offerings alone were bulls? Or perhaps both of these were bulls, as the term: ''Bulls,'' refers both to the burnt-offerings and the peace-offerings.
Tossefoth non traduit
אידי ואידי פרים הוו. אליבא דמ''ד עולת ראייה הואי ואפי' למ''ד עולת תמיד קודם מתן תורה היתה של פרים והדר אישתנו כמו שנשתנה מן הפשט וניתוח לרבי יוסי הגלילי:
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? מָר זוּטְרָא אָמַר: לְפִיסּוּק טְעָמִים.
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference between the two readings? Mar Zutra said: The practical difference is with regard to the punctuation of the cantillation notes, whether there should be a break in the verse after: ''And they sacrificed burnt-offerings,'' indicating that these offerings consisted of sheep; or whether it should read: ''And they sacrificed burnt-offerings and sacrificed peace-offerings of bulls,'' as one clause.
Rachi non traduit
לפסוקי טעמים. בנגינות אם תאמר שני מינין צריך אתה לפסוק הטעם של ויעלו עולות באתנחתא כמו שאנו קורין אותו או בזקף קטן טעם שמפסיק הדבור ממה שלאחריו ואם מין אחד היה צריך אתה לקרותו באחד משאר טעמים שאין מפסיקין כגון פשטא או רביע:
Tossefoth non traduit
מאי נפקא מינה. כלומר מאי דהוה הוה וכן פריך בפ''ק דיומא (דף ה:
ושם) גבי כיצד הלבישן ובפסחים (צו.) גבי אימורי פסחים ובסנהדרין (דף טו: ושם) גבי שור סיני בכמה לא בעי משום דסבירא לאלופי דורות משעה ובע''ז פרק שני (דף לד) ובתענית (דף יא.) גבי במה שמש משה כל ימי המלואים דלא פריך ליה התם נמי למיסבר קראי לפי שלא מצינו בגדי כהונה רק לאהרן ובניו ועוד דאכתי לא נתחנכו הבגדים דבעינן עלייהו הזאה ונפקא מינה לעבוד במלואים בלא הזאת בגדים:
לפסוקי טעמא. ולא דמי לה' מקראות שאין להן הכרע (יומא דף נב) ולא אזלינן בתר פסוקי טעמא התם לא מצי קאי רק לחד מינייהו דאין משמעות שתיהן שוה אבל הכא מצי קאי לתרווייהו:
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לָאוֹמֵר ''הֲרֵי עָלַי עוֹלָה כָּעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר'', מַאי? פָּרִים הֲווֹ, אוֹ כְּבָשִׂים הֲווֹ?! תֵּיקוּ.
Traduction
Rav Aḥa, son of Rava, said that the difference between these two readings of the verse is for one who says in the form of a vow: It is incumbent upon me to bring a burnt-offering like the burnt-offering that the Jewish people sacrificed in the desert at Mount Sinai. What is he required to bring? Were they bulls or were they sheep? The Gemara does not provide an answer and states that the question shall stand unresolved.
Rachi non traduit
לאומר הרי עלי עולה כו' גר' ולא גרסי' כאומר:
נפקא מינה לאומר הרי עלי עולה כאותה עולה. מה יביא פרים או כבשים תיקו:
תְּנַן הָתָם, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר:
Traduction
We learned in a mishna there (Pe’a 1:1): These are the mitzvot that have no measure:
Rachi non traduit
תנן התם. במסכת פאה:
Tossefoth non traduit
שאין להן שיעור הפאה. דכתיב לא תכלה פאת שדך (ויקרא י''ט:
ט') ומדאורייתא היא דאילו מדרבנן אמר בפרק ראשית הגז (חולין דף קלז: ושם) אין פוחתין (לעני בגורן פחות) מששים ופליגי אמוראי בירושלמי חד אמר אין להם שיעור למעלה ולא למטה כלומר יוכל לפחות עד חטה ולמעלה כל שדהו וחד אמר למעלה אין לה שיעור הא למטה יש לה ובעי מאי בינייהו כלומר ודאי לכולי עלמא איכא ומשני אם פיחת מששים למאן דאמר אין לו שיעור כלל מה שנתן נתן ופטור מפאה ואם הוסיף חייב במעשר ולמאן דאמר יש לו שיעור למטה מה שנתן נתן ואינו פטור מפאה וזכה העני ומחויב במעשר עד שישלם שיעור ששים בבת אחת דלא הוי פאה אם לא שילם לו בבת אחת כו' ופריך אמאי לא חשיב תרומה ומשני תפתר מפני המחלוקת לשון פלוגתא דומיא דמחלוקת בששניהן אדוקין בתורף (ב''מ דף ז:) כלומר שיש בה חילוק דאמר רבי יוחנן עושה אדם כל שדהו בכורים ולא אמר עושה כל שדהו תרומה דהא בעינן ראשית ששיריה ניכרים בפרק בכל מערבין התיבון הרי פאה דאין אדם עושה כל שדהו פאה ומשני עד שלא קצר שבולת לא נתחייב שדהו פאה כלומר דכתיב פאת שדך בקוצרך תלה רחמנא פאה בקציר והכי קאמר דמשנתחייב בפאה אין לה שיעור וכי תימא בכורים נמי הכתיב ראשית וליבעי שירים ניכרים כמו בתרומה דמרבינן ליה התם ראשית כל בכורי כל ואני הייתי מפרש מפני המחלוקת עין יפה עין רעה ובינונית לאפוקי הך דעניינם שוה ועוד דפליגי במסכת תרומה (פרק ד מ''ה) המרבה בתרומה רבי אליעזר אומר אחד מעשרה יתר מכאן יעשה תרומת מעשר למקום אחר רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה ר' עקיבא אומר עד שישייר שם חולין ומפרש בירושלמי טעמא דרבי ישמעאל דראשית דגנך דיו לראשית שיהו כדגן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source